יום רביעי, 2 ביוני 2010
הירשם ל-
תגובות (Atom)
פרטים עלי
- בר מנצור
- אני בר מנצור, אני בת 13 (מרץ 2010). אני לומדת בחטיבת אילן רמון.
תרגומון- choose Language
אודות ותודות
על משפחתי
משפחתי מונה 6 נפשות.
אבי אלי נולד בשנת- 1967 וכיום הוא בן- 42.
אבי עובד כמנהל החזקה בחברת "בייגל-בייגל".
אמי סיגלית נולדה בשנת- 1966 וכיום היא בת- 43.
ועובדת בחברת וט-מגן.
אחותי גל נולדה בשנת- 2000 וכיום היא בת- 10.
אחותי לומדת בבית הספר "נוף צורים" והיא בכיתה ד'.
אחיותי אור ולי התאומות נולדו בשנת- 2006.
וכיום הם בנות- 4, אחיותיי בגן "דקל" כיום.
סבתי רחל נולדה בשנת- 1946, סבתי נולדה בעיראק בעיר בגדד.
כיום סבתי בת - 64.
סבי אברהם נולד בשנת- 1939, סבי נולד בעיראק בעיר בגדד.
כיום סבי הוא בן- 71.
אבי אלי נולד בשנת- 1967 וכיום הוא בן- 42.
אבי עובד כמנהל החזקה בחברת "בייגל-בייגל".
אמי סיגלית נולדה בשנת- 1966 וכיום היא בת- 43.
ועובדת בחברת וט-מגן.
אחותי גל נולדה בשנת- 2000 וכיום היא בת- 10.
אחותי לומדת בבית הספר "נוף צורים" והיא בכיתה ד'.
אחיותי אור ולי התאומות נולדו בשנת- 2006.
וכיום הם בנות- 4, אחיותיי בגן "דקל" כיום.
סבתי רחל נולדה בשנת- 1946, סבתי נולדה בעיראק בעיר בגדד.
כיום סבתי בת - 64.
סבי אברהם נולד בשנת- 1939, סבי נולד בעיראק בעיר בגדד.
כיום סבי הוא בן- 71.
על העיר בגדאד- שם נולד סבי.
סבי נולד בעיר בגדאד שבמדינת עיראק.
היא עיר הבירה של עיראק, ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון, עם אוכלוסייה מוערכת של 5,772,000 .
בגדאד נוסדה על ידי הח'ליף העבאסי השני ג'עפר אל- מנצור .
הקהילה היהודית בבגדאד בפרט ובעירק בכלל, הייתה ממרכזי התורה החשובים ביותר ביהדות המזרח והספרדים.
במאה ה-12 ישבו בבגדאד כ-40,000 יהודים.
לסבי היה קשה מכיוון שזאת הייתה מדינה ערבית, והערבים אהבו למרוד ביהודים.
לרוב היו מקרים של שדידה ורצח מצד הערבים ולסבי ולמשפחתו היה קשה במאבק נגדם.
סבי למד בעיר בגדאד, אך לעומת זאת הוא למד בבית הספר היהודי "אליאנס".
סבי מספר: בעיראק היו נוהגים הבנים ללבוש חליפות, ואילו בארץ לא היה נהוג כך.
כסבי היה בן 8 היו הרבה תקופות של פרעות ומתיחות עם הערבים, וכתוצאה מכך הנשים היהודיות היו נוהגות לצאת מן הבית עם עגל על ראשם.
כשסבי היה בן 12 למשפחתו נימאס מין הקרבות עם הערבים, וגם כי אביו רצה שילדיו יגדלו במדינה יהודית,
אז הם עלו לארץ ישראל.
היא עיר הבירה של עיראק, ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון, עם אוכלוסייה מוערכת של 5,772,000 .
בגדאד נוסדה על ידי הח'ליף העבאסי השני ג'עפר אל- מנצור .
הקהילה היהודית בבגדאד בפרט ובעירק בכלל, הייתה ממרכזי התורה החשובים ביותר ביהדות המזרח והספרדים.
במאה ה-12 ישבו בבגדאד כ-40,000 יהודים.
לסבי היה קשה מכיוון שזאת הייתה מדינה ערבית, והערבים אהבו למרוד ביהודים.
לרוב היו מקרים של שדידה ורצח מצד הערבים ולסבי ולמשפחתו היה קשה במאבק נגדם.
סבי למד בעיר בגדאד, אך לעומת זאת הוא למד בבית הספר היהודי "אליאנס".
סבי מספר: בעיראק היו נוהגים הבנים ללבוש חליפות, ואילו בארץ לא היה נהוג כך.
כסבי היה בן 8 היו הרבה תקופות של פרעות ומתיחות עם הערבים, וכתוצאה מכך הנשים היהודיות היו נוהגות לצאת מן הבית עם עגל על ראשם.
כשסבי היה בן 12 למשפחתו נימאס מין הקרבות עם הערבים, וגם כי אביו רצה שילדיו יגדלו במדינה יהודית,
אז הם עלו לארץ ישראל.
גלגולו של חפץ
מקורו של התכשיט מעיראק.
החפץ עבר מדור לדור , 6 דורות שסבתי רחל יודעת שהיה קיים. החפץ עבר מאם לבת. (יכול להיות שהחמסה קיימת לפני 1880 אך לא יודעים זאת בוודאות, במשפחה).
ניתן ללמוד מהחפץ על התקופה, שאנשים האמינו בעין הרע, והאמינו שאם הם יחברו לבגדי התינוק את התכשיט, התינוק יהיה מוגן. האמהות פחדו שהתינוקות יהיו במגע עם אנשים ובמיוחד עם הערבים, לכן הייתה חשיבות רבה לתכשיט.
הבת קיבלה את התכשיט, כאשר נולד נכד או נכדה ראשונים והיא העבירה את החמסה לבת הבכורה כאשר נולדו לה ילדים.
התכשיט חשוב במשפחה, כיוון שכאשר המשפחה עלתה מעיראק לארץ ישראל בעליה בלתי לגלית, סבתא רבא פרחה ,התקשתה לעלות לאוניה עם מזוודה ועם שתי בנותיה הקטנות רחל בת ה-3 ואמי בת שנה,וביקשה עזרה עם המזוודה מאחד האנשים באוניה , אך הבחור לקח את המזוודה והשליך לים וכך הושלך כל הזהב, של המשפחה לים.
אך התכשיט שרד, כיוון שהוא היה מחובר, לבגדיה של אמי אחותה של סבתא רחל.
החפץ עבר מדור לדור , 6 דורות שסבתי רחל יודעת שהיה קיים. החפץ עבר מאם לבת. (יכול להיות שהחמסה קיימת לפני 1880 אך לא יודעים זאת בוודאות, במשפחה).
ניתן ללמוד מהחפץ על התקופה, שאנשים האמינו בעין הרע, והאמינו שאם הם יחברו לבגדי התינוק את התכשיט, התינוק יהיה מוגן. האמהות פחדו שהתינוקות יהיו במגע עם אנשים ובמיוחד עם הערבים, לכן הייתה חשיבות רבה לתכשיט.
הבת קיבלה את התכשיט, כאשר נולד נכד או נכדה ראשונים והיא העבירה את החמסה לבת הבכורה כאשר נולדו לה ילדים.
התכשיט חשוב במשפחה, כיוון שכאשר המשפחה עלתה מעיראק לארץ ישראל בעליה בלתי לגלית, סבתא רבא פרחה ,התקשתה לעלות לאוניה עם מזוודה ועם שתי בנותיה הקטנות רחל בת ה-3 ואמי בת שנה,וביקשה עזרה עם המזוודה מאחד האנשים באוניה , אך הבחור לקח את המזוודה והשליך לים וכך הושלך כל הזהב, של המשפחה לים.
אך התכשיט שרד, כיוון שהוא היה מחובר, לבגדיה של אמי אחותה של סבתא רחל.
